מסארווה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975, לפיצוי התובעים בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.4.2003.

2.שתי שאלות דורשות הכרעה בתיק זה: הראשונה, האם היה מעורב התובע מס' 1 (להלן: "חוסני") בתאונת הדרכים מושא כתב התביעה- כטענת התובעים, וככל שייקבע שחוסני לא היה מעורב בתאונה, האם חלות על התובע מס' 2 (להלן: "יוסף") הוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") הפוטר את המבטח מחובתו כלפי המבוטח והמוטב, במקרה שבו מסרו המבוטח או המוטב עובדות כוזבות או שהעלימו מן המבטח עובדות בנוגע למקרה הביטוח והדבר נעשה בכוונת מרמה.

3.התובעים - אב ובנו, הגישו שתי תביעות נפרדות בהן טענו כי נפגעו בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.4.03 כאשר ברכב מ.ר 39-378-05 (להלן: "הרכב") נהג חוסני ואילו בנו - יוסף ואדם נוסף נסעו ברכב. לטענת התובעים, פונו באמבולנס לבית החולים "הלל יפה" בחדרה, שם אובחנו חבלות ופגיעות בחלקי גופם, והתובעים נזקקו לטיפול רפואי ושוחררו למנוחה. לטענת התובעים, הם עברו סדרת טיפולי פיזיותרפיה והיו בתקופת אי כושר עד ליום 20.8.2003. התובעים עתרו לחייב את הנתבעת - מבטחת השימוש ברכב, לפצותם בגין נזקיהם.

4. הנתבעת הגישה כתבי הגנה בשתי התביעות; בשניהם היא טענה כי חוסני לא היה מעורב בתאונה והוא "הצטרף לתאונה" לאחר שאירעה, ועל כן לא נפגע כלל בתאונת הדרכים מושא התביעה. באשר ליוסף, אשר טען כי הוא נסע ברכב, טענה הנתבעת כי יוסף הוא שנהג ברכב בעת התאונה, ולפיכך, משניסה יוסף לרמות את הנתבעת על ידי "הוספת נוסעים" אשר לא היו מעורבים בתאונה, יש לשלול ממנו את הפיצוי, זאת לאור הוראות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח.

5.תחילה נדונה תביעה אחת בפניי - היא תביעתו של חוסני, ואילו תביעתו של יוסף נדונה בפני כבוד השופטת אסיף. ביום 2.2.2011, בטרם אוחדו התביעות, התחלתי לשמוע את ראיות הצדדים בתביעתו של חוסני וביום 14.2.2011, בעקבות בקשה מוסכמת שהגישו הצדדים, הוריתי על איחוד תביעתו של חוסני עם תביעתו של יוסף. הדיון בשני התיקים נקבע להמשך הוכחות ליום 3.4.2011 כאשר הוסכם על הצדדים כי הדיון בשתי התביעות ימשיך מן השלב אליו הגיעה תביעתו של חוסני (ראו הסכמת הצדדים בעמוד 22 לפרוטוקול).

6.השאלות הדורשות הכרעה, אפוא, הן אלה:

א)האם נהג חוסני ברכב בעת התאונה או שמא יוסף הוא שנהג וחוסני לא נפגע כלל בתאונה מאחר ולא שהה ברכב בעת התרחשותה.

ב)ככל שייקבע כי חוסני לא היה מעורב בתאונה, האם שוללת עובדה זו מיוסף את הזכות לפיצוי לפי סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח, לאור טענת יוסף בכתב תביעתו כי הוא היה נוסע ואביו חוסני הוא שנהג ברכב?

ג)למקרה שאקבע כי התובעים או מי מהם זכאי לפיצוי, מהו שיעור הפיצוי המגיע להם.

7.אדון בשאלות אלה, ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה.

האם נהג חוסני ברכב והאם נפגע בתאונה:

8.אקדים אחרית לראשית; חומר הראיות שבפניי לא מותיר ספק כי חוסני לא נפגע בתאונה, הוא "הוזעק" לזירת התאונה לאחר התרחשותה, ולאחר שהגיעו האמבולנסים, טען הוא כי נפגע בתאונה והוא "הובהל" ע"י אמבולנס לבית החולים "הלל יפה".

9.בפניי העידו ה"ה בדויה מוחמד - שנהג ברכב אחר שבו התנגש הרכב שבו, עפ"י הנטען, נהג חוסני, ומר בדויה זוהיר - אביו של מוחמד בדויה הנ"ל. שניהם העידו כי בעת התרחשות התאונה לא נסע חוסני ברכב ולא נהג בו וכי הוא הגיע לזירת התאונה לאחר התרחשותה. העד מוחמד בדויה העיד, כי בעת התאונה הוא נהג ברכב ואילו ברכב האחר "שני צעירים ישבו שם, נהג ועוד אחד. אני מזהה את שניהם יושבים באולם בית המשפט מדובר ביוסף ובעקרמה. יוסף היה הנהג ועקרמה היה ליד הנהג" (עדותו של מוחמד בדויה בעמוד 30 שורות 24 ו- 25 לפרוטוקול) ולאחר מכן מעיד העד כי "חוסני הגיע אחר כך לזירה. הוא לא היה בתוך הרכב" (בעמוד 31 שורות 1 ו- 2 לפרוטוקול) וכן : "הוא הכניס את עצמו לרכב. הוא לא היה בכלל בתאונה, הם התקשרו אליו והוא הגיע לשם" (בעמוד 31 שורה 19 לפרוטוקול).

10.עדותו של העד זוהיר בדויה, אביו של מוחמד, תואמת את גרסתו של מוחמד. העד העיד כדלקמן (בעמוד 35 שורות 5-11):

"ש. אני מבקש שתספר לבימ"ש מה אתה יודע לגבי התאונה שארעה לבן שלך מוחמד עם יוסף מסארווה. מה ידוע לך, מי היה ומי לא היה, מי הגיע לפני ומי הגיע אחרי. תעיד על דברים שראית, אם ראית.

ת.  התקשרו אליי שקרתה תאונה בין הרכב של הבן שלי לבין שני הבחורים שהיו באוטו. אני באתי למקום והיו שני הבחורים נמצאים והבן.

ש.        כשהגעת למקום ראית את חוסני?

ת.        לא. כמו שאני הגעתי, הוא הגיע אחריי."

11.אציין כי עדותם של שני העדים הנ"ל היתה אמינה עליי. ב"כ התובעים ניסה לשכנע כי עדותם של עדים אלה מוּנעת מניסיון "לנקום" בתובע על כך שהתובע הגיש תביעה כנגד מוחמד בגין נזקי הרכוש שנגרמו לו בתאונה מושא התביעה, וניתן לטובתו פסק דין שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לטענת ב"כ התובעים, הוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח עיקולים על מיטלטלין בביתו של מוחמד (ראו טענות התובעים בסעיף 14 לסיכומיהם). אין בידי לקבל טענה זו. אכן עולה כי הוגשה תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של חוסני עקב התאונה, אולם אין בכך כדי להוות סיבה מספקת שלא להאמין לעדות העדים לבית בדויה, שכאמור, עשתה עליי רושם טוב. לאמור לעיל אוסיף, כי מוחמד העיד בפניי כי את גרסתו זו (לפיה חוסני לא נהג ברכב ולא היה ברכב בעת התאונה) הוא מסר בפני בית המשפט לתביעות קטנות (ראו עדותו של מוחמד בעמוד 32 שורה 17 לפרוטוקול) ואף על פי כן לא הגישו התובעים, משום מה, את פרוטוקול הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות על מנת להוכיח טענתם, לפיה מדובר בגרסה שלא עלתה במהלך הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, כי אם בגרסה מאוחרת וכבושה שבאה לעולם על מנת לנקום בתובעים בשל הליכי הוצאה לפועל שנקט חוסני נגד מוחמד בדויה.